<h1>ארחות חיים הלכ' יו"ט סימן ע"ג</h1>
<h2>דף יד:</h2>
כל שנאותין בו בחול אעפ"י שאין נאותין בו בי"ט כגון תפילין מותר לשלחן לחבירו בי"ט ומפרש בביצה כגון סנדל מותר לשלחו לחברו בי"ט ואצ"ל אם נאותין בהן בי"ט כגון יינות שמנים וסלתות דמותר לשלחן וכתב הב' ההשלמה דסנדל המסומר אסור לשלחן בי"ט אעפ"י שנאותין בו בחול דאתי למימר כיון שהתירו חכמים לשלחו מותר לנועלו ולנעול אסור אפי' ממטה למטה כמו שאז"ל במסכת שבת. ואין משלחין מנעל שאינו תפור אעפ"י שהוא תפור ביתדות קטנות של עץ ואף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן להשחירו אבל משלחין תפילין דאי לביש להו לית לן בה. וכל דבר שאין נאותין בו בחול עד שיעשה בו מלאכה שאסורה לעשותה בי"ט אין משלחין אותו בי"ט כיצד אין משלחין תבוא' לפי שאין נאותין ממנה בי"ט עד לאחר טחינה ואסור לטחון בי"ט כדאמרינן בירושלמי אך אשר יאכל לכל נפש וסמיך ליה ושמרתם את המצות כל שהוא משמירת מצה ואילך דהיינו מלישה ואילך מותר לעשותה בי"ט לצורך אוכל נפש אבל כל שהוא קודם לישה כגון קצירה דישה טחינה ברור רקוד אסור לעשותו בי"ט אבל משלחין קטנית מפני שמבשלין או קולין אותן בי"ט ואוכלין אותן ומשלחין בהמה חיה ועוף ואפילו חיים לפי שמותר לשחוט בי"ט וכן כל כיוצא בזה. כל דבר שמותר לשלחו בי"ט לא ישלחנו בשורה כדרך שעושה בחול כלומר מין אחד ביד ג' בני אדם דנראה כמוליכן בשוק למכור ר' אפרים ז"ל כתב נראה א' מוכר וא' לוקח וא' סרסור אבל שולח ג' מינין ביד ג' בני אדם והבה"ג פסק לחומרא וצ"ע. ירושלמי תכשיטין אסור לשלחן עד כדון תכשיטין של זהב ואפי' תכשיטין של כסף אמרי בשם ר' ירמיה אסור ואמרי בשם ר' ירמיה מותר א"ר חזקיה אנא ידע רישא וסיפא טליין דקיקן הוו מתרביין בדברתיה דר' ירמיה אתא שאיל לר' זעירא א"ל לא תאסור ולא תשתרי.
<h2>דף כט:</h2>
המביא כדי יין לא יביאם בסל ובקופה והמוליך תבן לא יפשיל הקופה לאחוריו אבל מביאה בידו וכל שנוי דאפשר לעשותו יעשה וכבר ביארנו שאם אינו יכול לשנות מותר.
